Skip to content

Yoma · 7a

Text display

Font size: 19px

Go to a reference
Same place in another edition

Anchor: BT.Yoma.7a.1

Tap a number or a passage to select it.

Mo'ed

דכל טומאת מת בציבור רחמנא שרייה
אמר רב ששת מנא אמינא לה דתניא היה עומד ומקריב מנחת העומר ונטמאת בידו אומר ומביאין אחרת תחתיה ואם אין שם אלא היא אומרין לו הוי פקח ושתוק
קתני מיהת אומר ומביאין אחרת תחתיה אמר רב נחמן מודינא היכא דאיכא שיריים לאכילה
מיתיבי היה מקריב מנחת פרים ואילים וכבשים ונטמאת בידו אומר ומביאין אחרת תחתיה ואם אין שם אלא היא אומרין לו הוי פקח ושתוק
מאי לאו פרים אילים וכבשים דחג
אמר לך רב נחמן לא פרים פר ע"ז אף על גב דציבור הוא כיון דלא קביע ליה זמן מהדרינן אילים באילו של אהרן דאע"ג דקביע ליה זמן כיון דיחיד הוא מהדרינן כבשים בכבש הבא עם העומר דאיכא שיריים לאכילה
מיתיבי דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה כי תניא ההיא דיחיד
ת"ש על מה הציץ מרצה על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון בין ביחיד בין בציבור ואי ס"ד טומא' היתר היא בציבור למה לי לרצויי
אמ' לך רב נחמן כי קתני הציץ מרצה אדיחיד ואיבעית אימא אפי' תימא בציבור בהנך דלא קביע לה זמן
מיתיבי (שמות כח, לח) ונשא אהרן את עון הקדשים וכי איזה עון הוא נושא אם עון פיגול הרי כבר נאמר לא ירצה ואם עון נותר הרי כבר נאמר לא יחשב

Source and terms: Babylonian Talmud (37 tractates), text of the Vilna edition (Hebrew Wikisource) · CC BY-SA 4.0 · Talmud Bavli, Vilna edition, text from Hebrew Wikisource (he.wikisource.org, תלמוד בבלי), via Sefaria-Export (licence field 'CC-BY-SA'). · terms · source

Bookmarks, notes and the reading position are stored only in this browser.